<h1>סמ"ק מצוריך סימן נ'</h1>
<h2>דף לב:</h2>
להדר פני זקן דכתיב [ויקרא י"ט] והדרת פני זקן. ואפילו אינו מופלג בחכמה כדכתיב והדרת אך שיהא חכם קצת, ולדברי איסי אף אינו חכם כלל [הגה"ה] רק שיהא בן ע' שנה שהוא שיעור שיבה ור' יוחנן פסק כאיסי על כן טוב ונכון לעמוד לפני כל [בר] ישראל בן ע' שנה אפילו אינו חכם כלל רק שלא יהא רשע אבל חכם מופלג אפילו יניק [צריך לעמוד לפניו]א) [ע"כ]. ואמרו חכמים פרק קמא דקידושין איזהו קימה שיש בה הידור ד' אמות ברבו שאינו מובהק או בשיבה לדברי איסי בן יהודה וכן הלכהב), אבל ברבו מובהק מלא רום עיניו ממש וכמה הוא ריס פי' רס"ו אמות, ומה דבעינן רבו היינו באינו מופלג אבל כשהוא מופלג בחכמה או בזקנה שהוא בן ע' שנה אינו צריך שיהא רבו. והיכא שיש זקן וחכם לפניו בישיבה כגון בקריאת התורה וכיוצא בו הלך אחר החכמה והוא דמופלג בחכמה במסיבה פירוש בסעודה הלך אחר הזקנה והוא דמופלג בזקנה אבל אם החכם מופלג והזקן אינו מופלג חולקין כבוד לחכם אפילו במסיבה וכן אם הזקן מופלג והחכם אינו מופלג חולקין כבוד לזקן אפילו בישיבה והיכא שאין אחד מהם מופלג לא בחכמה ולא בזקנה חולקין כבוד לזקן. (ואין) [ואינו] חייב לקום לפניו בבית המרחץ בבתי גואיג) אבל בבתי בראיד) חייב לקום, ולא יקום מפניו בבית הכסא ולא יתבטל ממלאכתו ולא יקום מפניו אלא שחרית וערבית אבל אם [יש] פנים חדשות צריך לקוםה), ורכוב כמהלך דמיו), ודין נשיא ואב בית דין אין אנו צריכים עתה. א)0ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח — פ"ה אם יכול לילך דרך אחרת שלא יעמיד את הציבור ת"ל זקן ויראת — פ"ה להכי סמך ויראת לזקן לומר שאף זקן ירא — אמר אביי נקטינן אי מקיף חיי — פ"ה אי מסבב דרך אחרת שלא לעבור לפני הציבור מאריך ימים, ר' יוחנן קאי קמי סבי ארמאי אמר כמה הרפתקן עדו עליהו דהני — פ"ה מקראות וצרות וראו(ת) הרבה ניסים ומופתים עדו פי' עברו רבא מיקם לא קאים הדור עביד להו, אביי יהב ידיה לסבא פ"ה פושט ידיו לזקנים כל שהן בעברם אצלו ונשענים עליו רבא משדר שלוחים פי' לפשוט להם יד אבל הוא עצמו לא — יכול יעצים עיניו מקמי דלמטיה זמן חיוביה... לא חזי ליה ת"ל זקן ויראת — פ"ה יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות להפטר ממצותיו — רבינא הוה יתיב קמיה דרב זירא מדפתי חזא ההוא גברא דלא מכסי רישיה אמר כמה חציף האי גברא אמר דלמא ממתא מחסיא הוא דגייסי בהו רבנן — פ"ה רבנן תמיד רגילים אצלם ולבם גס בחכמה כאילו הם מהם, אמר ר' אלעזר כל תלמיד שאינו עומד לפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר [קהלת ח'] וטוב לא יהיה לרשע ואין טוב אלא תורה שנאמר [משלי ד'] כי לקח טוב וכו' אלמא משתכח שנאמר [קהלת ח'] וטוב ואינו מאריך ימים כצל אשר איננו ירא לפני הא'. אבעיא להו בנו והוא רבו — פ"ה הבן רבו של האב — מהו לעמוד לפני אביו ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא קום מקמי אבוך — פ"ה ואע"ג דר' יהודה רבי דר' יחזקאל — מאי קאמר ליה זימנין דאתי מאחוראי קום אתי מקמי ולא תחוש ליקרא דידיה — פ"ה אמאי צריך לאזהורי אי לאו למיליף מיניה הוראה בעלמא דאע"פ שהוא רבו חייב לעמוד מפניו בנו והוא רבו מהו שיעמוד בפניו ת"ש דאמר ר' יהושע בן לוי אני איני כדאי לעמוד לפני בני דאנא רביה ומשום כבוד דבי נשיא עבידנא טעמא דאיהו רביה הא איהו רביה קאימנא הכי קאמר אני איני כדאי לעמוד בפני בני ואפי' הוא רבי — פ"ה דאין האב כדי לעמוד לפני הבן — אלא משום כבוד בי נשיא אמר ר' חנינא ברב אבוה אמר רב אבדימי דמן חיפא חכם עובר עומד מלפניו ד' אמות — פ"ה עומד מלפניו משמתחיל להכנס תוך ד' אמות וכיון שעבר יושב, עכ"ל פ"ק דקידושין [דף ל"ג]. ב)0דתניא [קידושין ל"ג] איזהו קימה דיש בה הידור — פ"ה כבוד ונשיאות כפים שדבר ניכר הוא שם שבשבילו הוא עומד — הוי אומר בד' אמות אמר אביי לא אמרינן אלא ברבו שאינו מובהק אבל וכו'. ג)0[פי' מקום שבני אדם עומדים ערומים]. ד)0[פי' מקום שבני אדם עומדים לבושים דהתם מקום הדור הוא], — פ"ה דהתם מצריך לעמוד לפניו, פ"ק דקידושין. ה)0דאמר ר' חלבו אמר ר' ינאי אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים — פ"ה שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית הלכך משעמד בפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית, יש מפרשים רשאי פי' חייב ואין לחלק בין רבו מובהק לשאינו מובהק דהא מפרש טעמא שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים, ואין לפרש נמי דלחזר דווקא קאמר להקדים לפתחו או ללכת במקום שרגיל ללכת ולעבור כדי לעמוד לפני רבו כמו שמשכימים ומעריבים לכבוד שמים דאם כן מאי פריך מזקן שלא יטריח, ומפרש ר"י הא דאמר אינו רשאי אינו נוהג אלא באותם הדרים בבית הרב במקום צנוע ויודעים בזה שעמדו בפניו שחרית אבל תלמידים הדרים חוץ מבית הרב ורואים הרב חוץ מביתו חייבים לעמוד אפילו ק' פעמים ביום שמא יראה אחר ויחשדם ואפילו אותם שבבית נמי אם באו פנים חדשות בבית רבו צריכים לעמוד. אמר ר' יצחק בר שילא הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול ור' יוסף אמר כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם אמר רבא הכי השתא הקב"ה עולמו דיליה (— פ"ה בתמיה —) הוא מחיל ליקריה הכא תורה דיליה הוא — פ"ה בתמיה הכבוד תלוי בתורה ואינו יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקב"ה — הדר אמר אין תורה דיליה הוא דכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו בתחילה נקראת תורת ה' ומשלמדה וגרסה נקראת תורתו איני והא רבא משקי לבי הלולה דר' יהושע וקמו מקמיה לרב פפא ולרב פנחס ולא קמו מקמיה ואיקפיד ותו רב פפא משקי בי אבא מר בריה דרב אזל ליה כסא לרב יצחק ולא קם מקמיה ואיקפד אפילו הכי הידור מעביד ליה בעי — פ"ה לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד מפניו — לייט עלה אביי אהא דר' אלעזר — פ"ה כל מאן דציית ליה דאמר ר' אלעזר אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו בשעה שעוסק בתורה, עכ"ל פ"ק דקידושין [דף ל"ג]. וג' דינים יש, רבו מובהק כמלא עיניו אפי' אינו מופלג לא בחכמה ולא בזקנה ונראה דהוא הדין מופלג בחכמה, רבו שאינו מופלג אפילו אין שיבה וכן שיבה אפילו אינו רבו ארבע אמות, (אפילו) [אבל] אם אין רבו וגם אינו מופלג לא בחכמה ולא בזקנה פטור, ומיהו אם הוא חכם קצת נכון [לו] לעשות הידור, ע"כ. ו)0אביי מכי הוה חזי לאוזניה דחמרא דרב יוסף הוה קאים אביי הוה רכיב חמרא וסגי אגודה דנהרא דנהר פפא יתיב רב' משרשיא ורבנן באידך גיסא — פ"ה הנהר היה מפסיק ביניהם — ולא קמו מקמיה אמר ולאו רבו מובהק אנא ואע"פ שאתם רחוקים מד' אמות איבעי לכו למיקם אמרו ליה לאו אדעתין פירוש לא נזכרנו לעמוד שהיינו טרודים, בפ"ק דקידושין [דף ל"ג]. יש בירושלמי [בכורים פרק ג' הלכה ג'] כשהיו מביאים הבכורים השור הולך לפניו וקרנותיו מצופות זהב ועטרה של זית הגיעו לירושלים והפחות והסגנים יוצאים לקראתם וכל בעלי אומנות עומדים לקראתם. ואמר בגמ' [שם] אמר ר' יוסי כמה גדול כוחן של עושי מצוה שבפני זקן אין עומדים ובפני עושי מצוה עומדים וכמה צריך לעמוד בפני זקן אמר ר' שמעון בשם ר' יוחנן פעמים ביום ור' אלעזר אומר פעם אחת ואנן תנן מניין לזקן שלא יטריח שנאמר זקן ויראת, מכאן ראייה שאדם חייב לעמוד בפני עושי מצוה. לשון התשב"ץ [סי' תקל"ו]. אמר רב יהודה אמר רב לא יתפלל אדם לא כנגד רבו — פ"ה לא כנגד כותל רבו ומראה כאילו הם שוים — ולא אחורי רבו — פ"ה משום יוהרא ויש מפרשים שנראה כאילו משתחוה לרבו — ותניא ר' אלעזר בן חסמא אומר המתפלל כנגד רבו והמתפלל אחורי רבו והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו — פ"ה כשאר כל אדם שאומר שלום עליך ולא אומר שלום עליך רבי והחולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל ור' ירמיהו בר אבא דצלי אחורי דרב שאני ר' ירמיה בר אבא דתלמיד חבר היה, עכ"ל פרק תפילת השחר [ברכות כ"ז]. אין מכבדים בדרכים ולא בגשרים פי' לומר לגדול ממנו לך לפני — ולא בידים מזוהמות — פי' בנטילת מים אחרונים — אלא בפתח הראוי למזוזה, כלומר כל פתחים למעוטי דרכים ופרצות אין מכבדין בדרכים ואם תאמר והא אמרינן בשבת [דף נ"ו] שאביי כעס על לוי שהקדימו בחמורו ואמאי והא אין מכבדין בדרכים ויש לומר כשיצאו לדרך אחד מכבדים בדרכים אבל אם כל אחד הולך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם מקום אחד אין מכבדים, עכ"ל התוספות פרק ג' שאכלו [דף מ"ו].
